דף הבית » שאלות ותשובות – אורתודונטיה לילדים, מתבגרים ומבוגרים
שאלות ותשובות – אורתודונטיה לילדים, מתבגרים ומבוגרים
קיימות שתי קבוצות עיקריות של מכשירים:
- מכשירים ניידים – מונחים על השיניים ולעתים על רקמות נוספות בפה. המטופל מסיר מפיו, לדוגמא לצורך צחצוח שיניים.
- מכשירים קבועים – מודבקים לשיניים. מי שאמור להסירם הוא האורתודונט/ית.
המכשור הנייד:
יתרונות:
ניתן לנקות את השיניים בקלות כשהמכשיר מחוץ לפה.
חסרונותיו:
- העדר אפשרות לשליטה מלאה בעמדת כל שן.
- צורך בשיתוף פעולה של המטופל בהרכבת המכשיר.
ובאשר למכשור הקבוע:
יתרונותיו (כחסרונות המכשור הנייד):
- ניתן לשלוט בעמדת כל שן בצורה מדויקת
- אין צורך בשיתוף פעולה מבחינת הרכבת המכשיר
חסרונו:
קושי בשמירה על ההיגיינה האוראלית. כלומר קשה יותר לצחצח את השיניים ונדרש שיתוף פעולה טוב מבחינת ניקוי השיניים.
המכשירים הניידים שבתוך הפה:
פלטות
בנויות אקריל וחלקי מתכת: ווים, שמסייעים באחיזת המכשיר, וכן ברגים ו/או קפיצים לצורך הזזת השיניים. קשת קדמית של הפלטה משמשת גם לאחיזה וגם להנעת השיניים בתנועת הטיה.
הפלטות יכולות לשמש:
- כמכשיר פונקציונאלי -לשיפור יחסי הלסתות
- כמכשיר להנעת שיניים בהטיה (לדוגמא: הטיה פנימה של שיניים חותכות שבולטות החוצה ובד בבד סגירת הרווחים בין שיניים אלה.
- כמכשיר להרחבת קשת השיניים (אם קיימת הצרות וסגירה הפוכה)
- כמכשיר לשמירת תוצאות הטיפול.
כיום משמשות פלטות שקופות (קשתיות):
- ליישור השיניים: מדובר בדרך כלל בסדרת קשתיות, שמיוצרת בחו"ל תוך תכנון ממוחשב של תנועות השיניים, על פי מידות שנלקחות על-ידי האורתודונט/ית ולפי תכנית הטיפול הרצויה.
המתרפא מחליף קשתית כל שבועיים עד שלושה שבועות עד לקבלת התוצאות המרביות האפשריות. - לשמירת תוצאות הטיפול.
גומיות
משמשות לתיקון יחסי השיניים בממד הבין קשתי בעיקר, ומורכבות על ידי המטופל.
מוחלפות בדרך כלל פעם ביממה.
שבתוך ומחוץ לפה
– "רסן" (Head Gear) – משמש בדרך כלל להנעת קשת השיניים העליונה לכיוון אחורי. העיגון בצוואר או בראש או משולב לפי כיוון הגדילה וכיוון הנעת השיניים הרצוי.
– "מסיכת פנים" (Face Mask) – משמשת לקידום קשת השיניים העליונה.
המכשירים הקבועים בחלל הפה
סמכים
"ברקטים" (braces) המודבקים לשיניים באופן זמני עד לסיום הטיפול הפעיל עם קבלת התוצאה הרצויה מבחינת יישור השיניים.
הסמכים הנפוצים ביותר בשימוש עשויים פלדת אל-חלד. קיימים גם סמכים שקופים או בצבע השן מפלסטיק, מחרסינה או מפלסטיק מעורב בחרסינה וכן קיימים סמכים מזהב.
בדרך כלל ממקמים את הסמכים בצד החיצוני של השיניים, אך יש סמכים המיועדים לצד הפנימי של השיניים (הפונה ללשון). הסמכים עצמם אינם מניעים את השיניים אלא קשתות המתכת, המונחות בין ובתוך הסמכים וקפיצים וגומיות למיניהם, האחוזים גם הם במכלול.
הקישור בין הסמכים לקשתות המתכת ולקפיצים נעשה בדרך כלל באמצעות גומיות (יש גם צבעוניות) או חוטי מתכת דקיקים. יש סמכים בעלי נעילה עבור הקשת שעוברת בהם.
המכשירים הקבועים מאפשרים הנעה מבוקרת של השיניים ותנועות מגוונות כולל תנועות שורשי השיניים, סיבוב שיניים ותנועות בממד האנכי והאופקי.
מכשירים קבועים להרחבת הלסת העליונה
Quaad Helix – מולחם במעבדה לטבעות שהותאמו לטוחנות בפי המטופל.
בנוי מארבעה "הליקסים"- עיגולי מתכת המקנים גמישות ומגדילים את טווח הפעולה של זרועות המכשיר המונחות על השיניים ומשמשות להרחבה. הטבעות (עם התוספת שמולחמת עליהן) מודבקות לשיניים לאחר הרחבת המכשיר מחוץ לפה. כיוון שהמכשיר מודבר כשהוא מכווץ, הוא שואף להתרחב ויחד עם התרחבותו הוא מרחיב את קשת השיניים שבמגע איתו.
Rapid Maxillary/Palatal Expansion – גם הוא מולחם במעבדה לטבעות שהותאמו לטוחנות בפי המטופל. בנוי בורג מרכזי וזרועות קשיחות שמגיעות למגע עם השיניים. ההרחבה מושגת על ידי סיבוב של הבורג. בדרך כלל מתבצעות הפעלות הבורג פעמיים ביום. הרחבה זו גורמת במכוון בתקופת הגדילה להיפרדות שני חלקי החך ואחר-כך בנייה של עצם במרכז.
המכשיר משמש בדרך כלל שדרושה הרחבה רבה ו/או לפני תהליך קידום הלסת העליונה.
את הלסת התחתונה משתדלים לא להרחיב כיוון שהרחבתה נמצאה לא יציבה.